ביום ההולדת האחרון שלי, שירה, חברה שלי, הציעה שנעשה יום כיף בחיפה. וכמו החברה הטובה והוותיקה שהיא, שירה מכירה אותי ואת מה שמשמח אותי. גם

מסכימים איתי שתמיד חסרים לנו מתכונים מהירים וקלים לארוחת צהריים?  אז דאגתי לכם למתכון כזה – קל, מהיר, טעים, וגם נראה כאילו טרחתם והתאמצתם להכין

מכירים את הפרעצל הזה, שנמכר בעגלות רחוב בניו יורק? הוא חם וקריספי, פריך מבחוץ ואוורירי מבפנים. הנשנוש המושלם שתואם את החוויה של להסתובב ברחובות של

סוף סוף הגיע חורף אמיתי. כזה של ימים קרים ולילות קפואים.  שלא תבינו אותי לא נכון – אני לא אוהבת חורף! אני לגמרי בתאדם של

עוגיות סבתא – העוגיות שאף בית אינו שלם בלעדיהן. או יותר נכון, מה שיוצר תחושה ביתית ומנחמת.  נכון שתמיד, אבל תמיד, כשהגעתם לבקר את סבתא

איך אני אוהבת עוגיות!  אני מודה שאני תמיד אעדיף מלוח על מתוק, אבל בצק אני אוהבת.  אז העוגיות שלי צריכות להיות לא מתוקות מדי, ורצוי

אחת המשמעויות של תזונה בריאה מבחינתי, היא שהתפריט היומי שלי יכיל לפחות 50% ירקות.  זה אתגר לא קטן, והאתגר גדול יותר עם הילדים. בגלל זה,

גלידה ירוקה?  כן! לכבוד סוף הקיץ ארגנתי לכם מתכון מהסוג האהוב עליי -קל, מהיר, טעים ובריא. מדובר בגלידה ביתית על בסיס בננה, שיש בה גם

כשאני מגיעה לירקן, אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים. כל הצבעים, הצורות והריחות מטריפים אותי ואני רוצה את כולם! בגלל זה בכל פעם שאני רואה

טירוף השייקים בשיאו אצלי במטבח! בכל יום אני ממציאה שייק חדש, גלידה טבעית ומה לא. אז אם כבר, למה שלא נכין גם פרוזן יוגורט ביתי

זה לא סוד שאני משוגעת על מאפינס, מכל הסוגים. אני אוהבת אותם מתוקים, מלוחים ובכל מיני מילויים. אני מכינה כמעט כל מתכון כמאפינס – כל

לא מזמן ראיתי באינסטגרם שקרן אגם המהממת, מהבלוג “נשואה למאפייה” הכינה פאי בננה מבצק פילו, עם ליטופים מפנקים של חמאה וסוכר. זה נראה טעיייים! לא הפסקתי

עוף בקארי וחלב קוקוס – כמה פשוט, ככה טעים.  זו מנה שמכינים בעשר דקות, וכולם יוצאים מרוצים.  אבל רגע לפני המתכון, קצת רקע: לפני כמעט

חומוס הוא אחד המאכלים הכי ישראליים ובסיסיים שיש מבחינתי.  מצד אחד – בסיסי ו”פשוט”, ומצד שני, יכול להיות מאוד טעים או מאוד לא טעים. לקח

כן כן, קראתם נכון. עוגת שוקולד אבוקדו!  עם האהבה הגדולה שלי לאבוקדו, זה היה רק עניין של זמן עד שהוא יגיע גם לקינוחים. והאמת שכבר

קציצות צמחוניות הן מסוג המנות שאף פעם אין מספיק מהן. בתור צמחונית, אני תמיד מחפשת עוד אופציה מעניינת, בריאה, מזינה, ולפני הכל – טעימה.  בגלל

קוקוס הוא אהבה בלב. אמיתית.  תנו לי קוקוס כל היום – במתוק, מלוח, חריף או לשתות אותו עם קש. כאוהדת קוקוס שרופה, זה ממש התבקש

אתמול הגיסים העירוניים שלנו הגיעו להתארח אצלנו (העירוניים והאהובים! אביטל ודיויד- אני לא צוחקת עליכם, אני צוחקת איתכם (;), עם ציפייה לביקור בכפר. סיפקנו את

אני כל כך אוהבת עוגיות. ומי לא בעצם? מבחינתי “בית” = צנצנת של עוגיות, על השיש במטבח.  כמו תמיד, העוגיות שאני מכינה חייבות להיות עשויות

גם שניצל (שניצל? ייששש! אמר כל ילד רעב בארץ), גם אפוי, וגם מצופה בקינואה. מה עוד אפשר לבקש? אני הפסקתי לטגן שניצלים לפני שנים. תמיד

פסטה היא האוכל המנחם האולטימטיבי – בצק נימוח מצופה ברוטב עשיר וקרמי. ואם אפשר להוסיף לה את הרוטב האדום הכי טעים בעולם, זו בכלל חגיגה.

בראש השנה לפני 3 שנים, עשיתי פרויקט הבראת מאכלי ראש השנה בדף הפייסבוק שלי. המתכון הראשון בפרויקט היה, איך לא, עוגת דבש. אחרי המייקאובר הבריאותי

בתור ילדה לא היה לי עניין מיוחד במטבח, ואמא שלי לא התלהבה להכניס אותי אליו. ובכל זאת כשהייתי בת 11, אי שם בשנות ה-80 העליזות,

מריחים את זה? הריח של החגים כבר לגמרי באוויר. הלילות הופכים לקרירים יותר, הימים מתקצרים ויש איזו חגיגיות שמתגנבת לתוך היום יום. אני אוהבת חגים.

הילדים במסגרות, קופסאות האוכל מתמלאות ומתרוקנות בכל יום, ומה עם ארוחת בוקר? ילדים מתעוררים רעבים. מנגנון הרעב והשובע שלהם עובד מצוין, וכשהם מתעוררים אחרי צום

שהגענו וקיימנו לראשון בספטמבר! אני לא יודעת מי חיכה יותר – אני או הילדים (כנראה שאני), אבל היום הגדול הגיע, והבוקר כולם הלכו בהתרגשות למסגרות,

אוגוסט. חופש גדול. חם. לוהט. כל הזמן יש מישהו שמתלונן שהוא רעב. לפעמים כי הוא באמת רעב, ולפעמים סתם משעמום. ואני, כל מה שבא לי

גרנולה ביתית עם יוגורט סויה ופירות טריים היא ארוחת הבוקר המועדפת עליי כרגע, בחום המטורף של אוגוסט. זה קליל, טעים, בריא ומשביע אותי לשעות ארוכות.

נאגטס זה אוכל שילדים אוהבים – קטנים ואישיים, ואפשר להחזיק אותם ביד ולנשנש. לא סתם רשתות הג’אנק פוד משווקות ומוכרות אותם בארוחות ילדים. נאגטס עוף

הלחם הזה הוא by far התקתוק על חלל מספר אחת שלי. קמח, שמרים, סוכר, מלח, קערה וכף ו-3 דקות מזמנך. זהו. בחיי. אני קוראת לו